דוק של רצינות יורד על העולם…

מחשבות עוברות ומטלטלות והולכות: "המלך בשדה, המלך בשדה, בואו ונצא להקביל את פניו כי זה לא קורה כל יום…

פני ריבונו של עולם…

אך המחשבה הפנימית מדברת קצת אל הלב כדבר איש אל רעהו: "היי, אתה שם תגיד, ככה מקבלים את המלך? בלכלוך עוונות בהסתאבות יתר בחטא, איך המלך בכלל יואיל בטובו להסתכל עליך"?

מחשבות אלו באלול באות בסתר מנוגד למהותו של החודש מכמה סיבות:

הראשון שבהם הוא בישעיה (נה,ו) "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שהרי חודש זל ה מזלו בתולה, ובתולה הנכנסת אל הנישואין הלא מתחילה פרק חדש בחייה, פרק שלא הכירה עד היום אבל הוא פרק מאוד נצרך וחשוב למהלך החיים עצמם, כך הדבר הוא גם באלול מתחילים פרק חדש והעולם מקבל ספר פנים אחר…

צורה אחרת, צורה של יראת כבוד!!!!

כולם צועקים את הצעקה הפנימית של א-ל-ו-ל המדברת מוכיחה ומייסרת את הנפש.

וכך כותב הגאון ר' יחזקאל לוינשטיין בשיחותיו (עבודת יחזקאל, אלול, קמז): "אלול, הוא זמן הכנה וגם עת רצון שיכולים לזכות בו באופן גדול, אבל זה לעומת זה עשה אלוקים, כי יש גם יצר של אלול, גם היצר הרע יש בו כוח של  אלול, ובו יכול לפעול גדולות ונצורות, והוא עומד בעין פקוחה על כל המתרחש באלול ומשתדל בכל כוחותיו להרוס כל מה שיוכל בכדי שלא יהיה לנו ראש השנה כמו שצריך".

יש מישהו שמסמן עליך "מטרה" באלול"…

כמו השתי וערב שיש ברובה צלפים מצוי וכל חיייל רוצה להיות צלף בשביל לכבוש את המטרה, כך היצר הרע עובד באלול ממוקד מטרה לכבוש את האדם בכדי שלא יגיע לראש השנה כמו שצריך.

ומה על האדם לעשות?

על זה ממשיך הרב בשיחותיו (שם, אלול, קמח): "יסוד הוא בבריאה שאם אין הכנה אין תכלית, אמרו חז"ל (עבודה זרה ג.) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? כן הוא הדבר בעניין אלול וימים הנוראים, מי שאינו מכין את עצמו באלול יהיה לו ראש השנה ויום הכיפורים, אי אפשר לבוא בלתי מוכן ולהכנס באופן פתאומי לראש השנה בלי שום הכנה כי מאין תהיה תשובתו?

ולכן בגלל הדבר הזה על האדם מוטל לשנות "פאזה", לזרוק את ההרגלים הישנים, כמו שבארון חשמל סטנדרטי אפשר להתקין "חד פאזי, שתי פאזי, תלת פאזי", הכל לפי עומס מכשירי החשמל והשימוש המושכל בחשמל בביתו של אדם, שאם אדם בפתע פתאום מתחיל לחוות ניתוקים בחשמל והוא לא מבין מאין התרגשה עליו הצרה הזו בפתע פתאום, והוא מזמין איש מקצוע המודיע לו חגיגית: "אדוני היקר עד היום היה לך ארון חשמל עם שתי פאזי כעת אני רואה שהוספת עוד מכשירי חשמל ומנורות גדולות לבית, תצטרך להחליף לתלת פאזי, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום, שהחשמל בבית שלך יקבל  יותר כוח.

ככה זה באלול…

אומר הנביא בישעיה (נה,ז): "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח".

אומר המצודת דוד (ד"ה ואל אלוהינו): "ישוב אל אלהינו ויש תקווה כי ירבה לסלוח".

הכנת את עצמך בחודש אלול כנאה וכיאות? יש לך תקווה! הקב"ה רואה את זה.

הבה נשמע מה ביקש ר' לייב חסמן מתלמידיו בחודש אלול ונתחזק גם אנחנו (בכל ליבי דרשתיך עמוד 55)

ר' יהודה לייב חסמן זצ"ל משגיחה הרוחני של ישיבת "חברון" כינס פעם במהלך הימים הנוראים את בחורי הישיבה לחדר השיעורים והשמיע בפניהם שיחת חיזוק.

השיחה נסובה סביב עבודת התשובה, ובין דבריו הדגיש המשגיח את חשיבותה של קבלת קבלה לחיזוק.

לפתע פנה המשגיח לכל הבחורים ואמר: "אני מבקש כעת מכל הנוכחים כאן שכל אחד יחשוב על חיזוק אותו הוא מסוגל לקבל על עצמו עד יום הדין". שקט השתרר, והבחורים שקעו במחשבתם.

חלפה דקה, והמשגיח הפר את הדממה. "עכשיו אני מבקש שתקחו את הקבלה שקיבלתם, ותחצו אותה לשניים", הורה, שוב השתרר שקט מהורהר, בחסותו התאמצו הבחורים לחצות את קבלתם, וזאת מבלי לדעת למה.

חלפה דקה נוספת ושוב המשגיח הפר את הדממה, "כעת אני מבקש שתקחו את חצי הקבלה שנותרה ותחצו אותו לחצי נוסף", הורה סתומות.

כל הבחורים תמהו לעצמם: "הלוא התכנסנו לוועד חיזוק לקראת יום הדין, קיבלנו קבלה לחיזוק וכבר חצינו אותה ללא הכנה "למה שנחצה אותה לחצי נוסף?! מה כבר יישאר ממנה". אך הם החרישו ועשו כמצוות המשגיח והמתינו בדריכות לשמוע מה לעשות בשיריים.

דקותיים חלפו, ואז הורה המשגיח: "עכשיו את רבע הקבלה הזו תקבלו על עצמכם להתחזק בה!".

שמכינים את עצמנו בהכנה הראויה ובהבנה שזה לא עוד חודש מחודשי השנה ומקבלים משהו..

ה"אלול", וראש השנה נראים אחרת..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!

===

המאמר נכתב לרפואת והצלחת

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.